המילה מדויק הולכת והופכת לפילטר לשוני מרכזי בשיח שלנו עם עצמנו ועם העולם. מי היה מאמין שבמזרח התיכון חובב עיגולי הפינות והיכן שתרבות הסמוך וה-"יהיה בסדר" הפכה למערכת הפעלה מרכזית, תתחיל לצמוח תרבות שוויצרית עם נגיעות יפניות שחותרת לחיות על פי מצפן פנימי מדויק. אנחנו רוצים להיות מדויקים בשפה, בלבוש, בכוונות וברגשות. "זה לא מדויק לי" החליף את "זה לא מתאים".
באופטיקה, שהיא כזכור תת-ענף של הפיזיקה, דייקנות היא כוח-על שעובר כחוט השני בכל תהליך ההתאמה האופטית: דיוק באנמנזה, דיוק באיבחון הצרכים של המטופלת, דיוק בבחירת המסגרת (סטיילינג אופטי), דיוק בהתאמת הפיתרון האופטי (הנדסת ראייה), דיוק בתכנון ובייצור, דיוק בבקרת האיכות, דיוק בתיאום הציפיות, במסירה ובהסתגלות. כשמדובר בחוש הראייה, לכל הדקויות והדקדקנות הזאת יש משקל בתיקון הסטייה ממנה סובלת המטופלת ובהגעה לשביעות רצון מלאה.
וכשאני צוללת אל סוד התנועה הזאת של הדיוק שאני אוהבת לראות בכל מקום – בטבע, בריקוד, בצליל מכוון או בקליגרפיה יפנית אני מגלה שדיוק בעצם הוא פועל יוצא של 3 איכויות: מיומנות, רגישות ואכפתיות. המיומנות היא תוצר של אלפי שעות בדיקות, אבחונים והבנה כמעט אינטואיטיבית של מה נכון ומה עובד. הרגישות (בחושים או בלב) מאפשרת לנו לדעת שאנחנו בדיוק במקום שרצינו והאכפתיות היא המנוע שדוחף אותנו לא להסתפק ב-99%, ולהמשיך ולחתור עד שהמחט הפנימית תשב בדיוק על הצפון. והנה השפה תמיד יודעת את סוד הדברים. ומסתבר שהאטימולוגיה (ענף בבלשנות שחוקר את מקור המילים) של המילה accuracy הוא Done with care מלטינית. אז בעצם כוח-העל האמיתי של מי שחותר לדיוק בחייו, בלבושו, בבחירותיו, ברגשותיו ובמשקפיים של מטופליו הוא לטפל בתשומת לב.
ולסיום הנה שיר אהוב של אולי הסופר-גרופ הכי חד פעמי ומוכשר בהיסטוריה של הרוק-פופ, שמבקש מכולנו Handle with care