המשפחה האופטית-אופטימית

מינכן השנה היתה בסימן משפחה. קודם כל, זכיתי בשני עוזרים אופטיים חרוצים (תמרי ואודי) שליוו, צילמו, האכילו והצחיקו אותי במהלך המירוץ לבחירת קולקציות 2023-2024 (העוזרים האופטיים-אופטימיים הפסיקו לספור במסגרת ה-500 שמדדתי…). מי אמר שצריך להפריד בין משפחה לעסקים 🙂.

שנית, אחרי למעלה מעשור של 3-4 תערוכות בשנה (למעט האתנחתא בחסות הקורונה) היחסים שלי עם האנשים, היוצרים והיזמים בתעשייה העמיקו, והרחיבו את הלב. אין ולא יהיה תחליף למפגש האנושי. משפחה אופטית מאוחדת ומיוחדת. לא זום ולא כלום. ועם צריך גם רואים את הקולקציה בשירותים של המלון, (סיפור שהיה באמת) החודש הראשון בלוח השנה האופטי הביא עימו כרגיל את טובי המעצבים. לעשות ניסוי כלים לפני התערוכה הגדולה במילאנו, ולהפגין שרירים יצירתיים.

בעולם העיצוב, אופטיקה היא אולי השדה הכי מאתגר למעצב. בניגוד לשמלה או נעליים, שם יש מרחב למתוח את הגבולות ולשחק עם צבעים, חומרים, גזרות ובדים, העולם האופטי מוגבל למגרש משחקים צר מבחינה אופנתית וכמובן חייב להגשים את ייעודו – לסייע לראות טוב יותר. למשל, העיניות שמיועדות למגוון רחב של מרשמים מוגבלות בגודל. כמו הרבה תרגילים ביצירתיות, דווקא הגבולות מעוררים תנועת נגד שמבקשת לפרוץ אותם, והיכן שהאומן מרגיש מוגבל, המעיין היצירתי פורץ ביתר שאת. את המעיין הזה אני תמיד מחפשת. צורה וחומר, הקליני והאסתטי, פונקציה לעומת פאן. מדנמרק, יפן, קליפורניה, צרפת וברלין – בקרוב כל הטוב הזה כבר כאן. נתראה מחר במידו במילאנו לתערוכה הגדולה של השנה.