"אדריכל מעצב בהווה, תוך מודעות להיסטוריה עבור עתיד שאינו ידוע" (נורמן פוסטר, ארכיטקט)
לא משנה לאיזו אסכולה את שייכת ובאילו כלים את משתמשת, הזמן הוא אחלה חומר גלם ביד היוצרת. קולקציות ואמנות לעולם לא מתקיימות נטולות הקשר. ציר הזמן הוא נקודת ייחוס. יש קלאסי, מודרני, רטרו, פוטוריסטי ואפילו רטרו פיוצ'ר למי שתקוע בין הזמנים.
לכן אני אוהבת את קולקטיב קובוראום (שאגב כולל גם ארכיטקט לצד מעצבי מוצר, אופטומטריסטים ואנתרופולוג) אותו אני מביאה מזה כעשור. כל יצירה (או מסיכת אישיות, להחצנת האישיות, כפי שהאנתרופולוג קורא לה) היא בתוך הזמן ומחוצה לה, מתכון מעולה ליצור משהו על-זמני. לפעמים הם משתמשים בשיטות עתיקות של מעצבי מסכות בוונציה, ולפעמים כדי לשהמסגרת תתאים לחלומות שהוזה המעצב ליביו גראציוני הם צריכים להמציא טכניקה או מיקס חדש של צבע וטקסטורה.
המילה "קובוראום" אגב פירושה בגרמנית חדר בצורת קוביה. ודווקא בתוך חלל וזמן מוגדרים ומגודרים, הדימיון האנושי יודע לפרוץ ולהמריא.
כך או אחרת, מדובר בהשקפה אחרת. ואני כמובן, אוצרת ואוהבת.
לקולקציית השמש לחצי כאן
לקולקציית הראייה לחצי כאן