בעקבות האוצר האופטי 2020

תערוכת האופטיקה במינכן היא כמו קרם בוואריה לאישונים. היא לא המנה העיקרית של התעשייה עם ה-powerhouses הגדולים במילאנו, והיא לא מנה מתוחכמת ומעוצבת של שף צרפתי כמו זאת המוגשת בסילמו בפאריז. מדובר בקינוח, מקומי קסום ואינטימי שיכול לסגור כמה פינות בקולקציית Eyeland של האוצרות האופטית. (הפעם גם השארתי את הצלם בבית, והתחברתי לסלפיסטית שבתוכי….)

כאן הכרתי רבים מהמותגים שאני מייבאת במסגרת האוצרות האופטית וקשה להם להיחשף בבמות גדולות יותר.צרכן האופטיקה הגרמני שהוא הקהל העיקרי של התערוכה נחשב לקרם דה לה קרם של הבוואריה. אני לא אוהבת הכללות גורפות, אבל אין ספק שהמותגים שפונים לשוק המקומי חייבים להפגין את הרמה הגבוהה ביותר מבחינת טכנולוגיה, נוחות ודיוק. פיינשמקרים, אתם יודעים.

השנה עוד ועוד מותגים הציגו קולקציות בהדפסת תלת-מימד, מגמה שכבר זיהיתי לפני כעשור ומתחילה להבשיל לכדי מוצר פרקטי, מעוצב ונוח לעבודה אופטית של התאמת עדשות. בסילמו בפריז היתה הפעם הראשונה שמצאתי בדיוק את השילוב הזה, וגם הזמנתי קולקציה ממותג מדהים וסופר אלגנטי המיוצר בבלגיה באחד המפעלים המתקדמים בעולם בתחום.

שנים רבות המהפכה הזאת חיכתה בפינה כהבטחה גדולה שנועדה לייעל תהליכי ייצור ולחסוך לכדור הארץ מלאים שנזרקים לפח ההיסטוריה, ונראה שכעת העתיד הזה כבר כאן. התחום של חדרי בדיקה הוציא ממני את החנונית וניגשתי לבדוק את החידושים וההמצאות שמטרתן להפוך את הליכי הבדיקה וייצור העדשות לעוד יותר מדויקים. הסביבה של האופטומטריסטית כל הזמן מתקדמת,

אבל בסופו של דבר אין תחליף לניסיון ומיומנות האנושית במתן האבחנה והתאמת הפיתרון הנכון.

השילוב בין ניסיון מצטבר, השקעה במחקר ופיתוח והליכי בדיקה טובים יותר, תורמים לאופטימיזציה של הענף כולו.